מתי צריך לפצל
הנגן רוצה רק רצועה חד-לשונית; או שרוצים את רצועת התרגום לתרגום חוזר, או את רצועת המקור לצימוד לתרגום אחר. כתוביות דו-לשוניות הן או רשומה אחת עם שתי שורות (מקור באחת, תרגום בשנייה) או שתי רשומות נפרדות באותו ציר זמן — את שתיהן אפשר לפצל.
איפה עושים זאת
פתחו את מפצל הכתוביות הדו-לשוניות וגררו פנימה את הכתוביות. הכלי מזהה את הצורה הדו-לשונית לבד: רשומה אחת עם שתי שורות מפוצלת לפי מערכת כתב, שתי רשומות באותו זמן לפי סדר. בחרו פיצול לשניים בתפריט המצב ולחצו על התחל (או חכו להרצה האוטומטית מחדש). באזור התוצאות מופיעים שני תכנים: זה המסומן `.orig` הוא רצועת המקור, וזה המסומן `.dst` הוא רצועת התרגום — לחצו „הורדה” על כל אחד; ציר הזמן של שתי הרצועות זהה לחלוטין.
מלכודת נפוצה
רשומה אחת עם שתי שורות בשפות שחולקות את אותו אלפבית (למשל אנגלית וצרפתית) לא ניתנת לפיצול. בפיצול לפי מערכת כתב הן נחשבות מערכת אחת ועוברות כחד-לשוניות. תוכן כזה צריך קודם להמיר לצורה B — שתי רשומות באותו ציר זמן — ורק אז לפצל; צורת השתיים-רשומות מזווגת לפי ציר הזמן ולא אכפת לה מהשפה. על רקע שתי הצורות בשתי דרכים ליצירת כתוביות דו-לשוניות.